גזר דין בתיק ת"פ 11594-03-11

הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שגובש בין הצדדים במסגרת הסדר טיעון כמפורט להלן:

הנאשם עבד כמנהל עבודה בחברה לשירותי נקיון ואחזקה. במסגרת תפקידו היה אחראי על כ- 300 עובדות נקיון החל מקבלתן לעבודה , עבור לקביעת תנאי עבודתן, ועד להחלטה על פיטוריהן.

בין היתר, היה הנאשם אחראי על עבודתן של שתיים , שהן המתלוננות על פי המפורט בכתב האישום. הנאשם ידע על מצוקתן הכלכלית והאישית של המתלוננות ואת תלותן במקום עבודתן כמקור פרנסה. הנאשם גם ידע את מוצאן העדתי של המתלוננות. עובדות אלה נוצלו ע"י הנאשם כדי לבצע במתלוננות עבירות מין.

באישום הראשון מתוארת התנהגותו של הנאשם כלפי המתלוננת ד'. מעשיו של הנאשם נמשכו על פני תקופה של חודשים אחדים ובאו לידי ביטוי בפניות בעלות אופי מיני, באמירות שונות שמתיחסות ליופיה, לרצונו להיות איתה בתנאים אינטימיים, בהזמנתו אותה לבוא עימו לבית מלון כדי שהוא יעשה לה "דברים טובים" ובהצעה שתעזוב את בעלה.

המתלוננת לא שעתה לפניות הללו, הסבירה לנאשם שוב ושוב  שהיא נשואה ואם לילדים ודבריו מפריעים לה. היא הראתה לו שהיא איננה מעוניינת בהצעות שלו. כתוצאה מכך, הרע הנאשם את תנאי עבודתה באופן שהורה על העסקתה במשך 3 שעות במשמרות ערב, במקום 7 שעות יומיות במשמרות בקר.

על  פי הודאתו בעובדות המתוארות הורשע הנאשם בעבירה של הטרדה מינית לפי סעיפים

 5 (א)+ 3 (א) (3) + 3(א)(6)(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1968.

באישום השני ניצל הנאשם את נסיבות חייה המיוחדות של המתלוננת, ילידת 1970, יוצאת אתיופיה שמעמדה בארץ איננו קבוע. הנאשם גם ניצל את ידיעתו את העובדה שאחד מילדיה של המתלוננת נמצא באתיופיה ותלוי בה כלכלית. הנאשם התעלם מן הסיכון למתלוננת עקב קיום יחסים אישיים בינו לבינה.

באחד הערבים בסמוך לינואר 2010, וחרף חוסר רצונה בכך, בעל הנאשם את המתלוננת וניסה לעשות כן שוב בתחילת חודש ספטמבר, אך מאבטח שהגיע למקום גרם לסיכול המעשה.

הנסיבות המחמירות הרלוונטיות למעשים שביצע הנאשם ולעבירות שבהם - מתוארים בצורה מתומצתת בכתב האישום שהנאשם הודה במפורט בו.  לחיזוק העמדה המחמירה שיש להתיחס למעשים הללו, הדגישה התביעה בטיעוניה לעונש את חולשתן של המתלוננות, מול עוצמתו של הנאשם במעמדו הרם במסגרת החברה המעסיקה את המתלוננות. עוד הוסיפה התביעה והדגישה את פער הגילאים בין הנאשם למתלוננות, כאשר הנאשם הוא יליד 1952 ומבוגר מן המתלוננות בשנים רבות. כן הדגישה את המגבלות הקיימות דווקא אצל המתלוננות, יוצאות עדות שמרניות, בחשיפת המעשים של הנאשם ואת החומרה המיוחדת שהדברים נעשו תוך ניצול מצוקה כלכלית, אישית או תלות של המתלוננות בנאשם. התביעה הגישה לעיוני פסקי דין אחדים המורים את הדרך הנכונה שיש להתייחס בה למעשים כדוגמת המעשים המתוארים בכתב האישום שלפני.

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש שהעבירות המיוחסות לנאשם הן מסוג עוון ולדבריו מצויות במדרג הנמוך יחסית בסולם החומרה של עבירות מסוג זה. הוא ציין כי מדובר במתלוננות בגירות ובמעשים שלא נעשו דרך הכפיה הפיזית.

עברו הפלילי של הנאשם נעצר בשנת 2002 ולטענת ב"כ הנאשם יש בכך כדי להראות כי הנאשם סר מן הדרך הרעה ויש תקווה לאחריתו. הוא ציין את העובדה שהנאשם הודה, חסך את עדותן של המתלוננות וכן את העובדה שהנאשם היה נתון במעצר יום אחד, שוחרר על פי תנאים מגבילים שכובדו על ידו לחלוטין.

ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לכתבה בעיתון מקומי ירושלמי, לפיה פורסמה פרשת המעשים של הנאשם ואף כי שמו לא צויין בכתבה, ניתנו בה רמזים שיכולים היו להוביל לזיהויו כנוגע בדבר.

הסנגור המלומד מבקש שבית המשפט יתמיד בקביעת ענישה אינדיוידואלית  שתתחשב בגילו של הנאשם, בהיותו סב לנכדים וגם בהתחשב בשבר המשפחתי שנגרם לנאשם בעקבות גילוי  מעשיו לאשתו.

גם ב"כ הנאשם ביקש להנחות את בית המשפט באמצעות ענישה במקרים דומים לדעתו.

הנאשם הביע חרטה, וטען כי לא הבין נכון את החוק, וכי הוא סובל מתוצאת מעשיו.

הכיעור במעשיו של הנאשם הוא ברור. הנאשם עשק את המתלוננות במובן זה שניצל את חולשתן כדי להפיק טובות הנאה אישיות, רגעיות. הנאשם העדיף את הנאתו המינית הפרטית על פני כבודן וכיבודן של המתלוננות. הנאשם התייחס בגסות למעמדן של המתלוננות. יחסו של הנאשם למתלוננות היה יחס רכושני במידה רבה, יחס שהתעלם מרצונן, יחס שהתעלם מהסבל הנגרם להן, יחס המתעלם מכך שאישה איננה אובייקט ושאישה אשר יוצאת את ביתה כדי לתמוך בפרנסת המשפחה ראויה לכבוד ולא לביזוי באופן שביזה  הנאשם את המתלוננות. הנאשם במעשיו ביטא את הבוז לחלש ממנו וחוסר התחשבות ברצונו של הזולת. אני מפרטת את הדברים הללו משום שהם רכיבים במרכיבי התנהגותו של הנאשם.

אני מפרטת את הדברים הללו משום שהדברים חזרו על עצמם ולנאשם היו צריכים להיות הרהורים על מעשיו וחרטה עליהם בהרבה מאד תחנות, לאורך התקופות הרלוונטיות למעשים המתוארים בכתב האישום. לפיכך פרוט הדברים כאמור לעיל, הוא רלוונטי לקביעת העונש על הנאשם.

אני תוהה כיצד מהין הנאשם לבקש שבית המשפט יתחשב בנזק שנגרם למסגרת המשפחתית שלו כתוצאה מהמעשים, בשעה שהוא עצמו לא נתן דעתו כלל על חובתו לכבד את המסגרת המשפחתית שלו. צריכה להיות מידה לא מועטה של העזה , אפילו בהעלאת הבקשה הזאת.